__
העבודה עוסקת בהגדרת זהות בתקופה העכשווית, שבה העצמי מוגדר לפי המעגלים הקרובים וקבוצות השייכות, וכך מרדד מצד אחד ומקצין מנגד את המאבקים בין הקהילות בשיח הציבורי.
הדימוי המוביל הוא הדגל, הסמל של קולקטיב זה או אחר. הדגל בעבודתי הוא אנונימי, עשוי מחומר זול ומונף באופן עילג, לא מסונכרן, אימפוטנטי.
בעידן הדיגיטלי, האלגוריתם של הרשתות החברתיות משפיע על צריכת המידע שלנו. הוא מספק לנו מידע המותאם לזהות הפוליטית-חברתית שלנו ומונע מאיתנו חשיפה לדעות מנוגדות. התכנים המצומצמים שאליהם נחשף היחיד נוטעים בו אשליה של קהילה מדומיינת המחזיקה באותן דעות, ובתוך כך נוצרת דה-הומניזציה לקבוצות אחרות.
זו אינה התופעה הבלעדית שיצרה את המידור בחברה הישראלית, אך מדובר בתופעה גלובלית הממצבת את ההווה וממלכדת אותנו בתוכו, כשבויים בידי מבחר רחב של בעלי עניין.
ייעוץ על המנוע: אורי שני- מייקר
צילומי הצבה: יואב שני
צילומי הצבה נוספים: טל ניסים
מנחה: אורית אדר-בכר
Instagram
