העבודה עוסקת באי-עמידה ביעדים שהחברה מציבה עבורי. אי-עמידה בזמנים שהצבתי בפני עצמי בהיותי נערה.
המיצב מדמה מרחב ביתי, ובמרכזו חדר אוכל בסגנון פרובנסיאלי, המזכיר לי אווירה ביתית מימי ילדותי בצרפת, ובאותה מידה מעצב את תמונת חלומי לעתיד.
המיצב מורכב משידת מטבח שבניתי בסגנון צרפתי, שולחן ערוך לארוחת בוקר משפחתית שטרם התרחשה, ובה כל הכלים והאוכל הם יציקות גבס לבנות המוצבות הפוך. להשלמת האווירה הביתית של החלל, כמזכרות מהחיים שאינם כאלה עוד, תלויות עשר צלחות פורצלן לבנות ועליהן מצוירים בסגנון פולקלוריסטי חלומות מעוצבים של "רגעי אמהות טהורים".
העבודה מחברת בין זמן עבר נוסטלגי לזמן עתיד פנטזיונרי כשבתווך תחושת תסכול המאיימת לפרק את שני ממדי הזמן הללו. העבר מהדהד בצורת זיכרון הנשען על מזכרות שווא. העתיד מבליח ככזב.
תודות-
לטל שושן על הליווי המסור.
ליאיר ברק על הזמינות והאוזן הקשבת.
לצוות הסדנה , ערן, מרטין ולירן שהיו שם ותמכו עזרו ומצאו פיתרונות לכל בעיה .
להדרה שפלן קצב ראשת חוג, שהייתה זמינה לכל שאלה.
לצוות החזקה של הקמפוס והעומדת בראשה שרי מזרחי, שגם היא הייתה קשובה ומצאה פיתרונות לכל בעיה.
מנחה: טל שושן
